אוּנְקְיָא

אוּנְקְיָאf. (uncia, οὐγκία) 1) ounce, one twelfth of a litra. Gen. R. s. 17 א׳ של כסף an ounce of silver. Lam. R. to I, 1 נסבון מן אונקא (העיר) (corr. acc.) they bought ounce-wise (pepper). 2) trnsf. a trifle, particle. Y.Taan.IV, 68c top there is not a generation in which there is not (to be atoned for through suffering) אונקי אחתוכ׳ (read אונקיא אחת) a particle of the sin of the calf-worship. Ex. R. s. 43, beg. אוקיא (corr. acc.). Gen. R. s. 29; Yalk. Gen. 47; Job. 908 (play on אי נקי Job. 22:30) א׳ אחת היתהוכ׳ only an ounce (of merit) did Noah possess; v. אינוניתאPl. אוּנְקִיּוֹת. Gen. R. s. 79, end (play on the letters of ק̇ש̇י̇ט̇ה̇ Gen. 33:19) במאה אונקֹיות … ס̇לעים … ט̇לאים for one hundred (ק̇) ounces (of gold) V. אוּקְיָא.